שקשוקה - מחשבות על השבוע שחלף

בוקר טוב ושבוע טוב.

מחר דונאלד טראמפ יושבע בבית הלבן והשוק המקומי יכבד אותו ויהיה סגור.

העמוד שמח לעדכן שהפוסט על ספוטיפיי ממשמש ובא, והשאיפה היא לשחרר אותו לעולם בבוקר שלישי כדי להשאר בקצב עם השוק.

זה המקום להזכיר שאין לראות בנכתב בעמוד זה עצת המלצה או קריאה לפעולה כלשהי. העמוד שואף לייצר עניין, לפשט נושאים מורכבים, לתת זוית נוספת מזו של הקונצנזוס, להראות שיטות מידול ועבודה עם מספרים, להקנות הבנה של מודלים עסקיים, וכל זה לצד גישה פלאמבויאנט-משהו עם נגיעות פילוסופיות שמריחות כמו תחושת חשיבות עצמית מנופחת אבל לא מעט סטייל. גם אם הטון נשמע תומך/מסוייג, אין לכך בהכרח קשר לפוזיציה שיש או אין לכותב הטקסט בנייר הערך המדובר.

התחום העיקרי בו הטקסטים שיפורסמו כאן יעסקו יהיה שוק ההון, אך יתכנו גיחות של נושאים משיקים יותר ופחות לאורך הדרך.

כיוון שהעמוד ב”הרצה” ומנסה לגבש גישה מוצלחת לכתיבה, יתכן ומבנה הפוסטים ותדירות פרסומם ישתנו מעט. ברגע שנמצא את הנוסחה המנצחת, נצמד אליה כמו חייל משוחרר במועדון בקנקון.

ועכשיו,

שקשוקה - מחשבות על השבוע שעבר

עונת הדוחות נפתחה לה כמו תמיד עם הבנקים הגדולים והאזוריים בארה"ב, לצד הברומטר של עולם השבבים הלוא היא TSMC מטאיוואן.

הכסף מדבר

כיוון שהאסוציאציה שהם יוצרים אצל האדם הממוצע היא של פקידות איטיות שלבושות כמו מנורה ושיחות טלפון עם בשורות שהורסות את היום כמו "חרגת מהמסגרת", בנקים בדרך כלל נתפסים כעסקים משעממים ואפורים שאין סיבה להתקרב אליהם או ללמוד אותם.

זה מובן, לפחות לי, אך בנקים הם ליטרלי לב הכלכלה. הם הגשר האידיאלי בין מאקרו למיקרו, וכל אחד מהם מהווה צוהר דרכו ניתן להשקיף על האוכלוסייה וללמוד חלקים שונים בה. לחבר'ה הצעירים שמסיבות-לא-סיבות מצאו את עצמם קוראים על בנקים ביום כזה ושוקלים לאן לקחת את הקריירה, אומר שסצנת ההשקעות בבנקים (וסקטור הFIG בכלל) היא עולם נפלא שמלא באנשים מאוד חכמים. כיוון שבנקים הם עסקים שמוכרים שירותים לא מוחשיים, עם ריביות וקנסות ואותיות קטנות ופרזנטורים שנראים כמו דביר בנדק, וכיוון שההגדרות של נכס והתחייבות שונות עבור בנקים לעומת חברות "רגילות", אנשים שרוצים להסתער על העולם ולחפש את הסקסי והנוצץ נוטים להתעלם מהסקטור האפרורי והמלוח הזה, ובכך יוצרים הזדמנות עבור מי שסקרן ומוכן לקחת על עצמו סקטור כמותי, די נישתי, אך מאוד מעניין ברגע שמקלפים בו קליפה או שתיים מבלי לקלף לעצמכם את העור.

ג'יי פי מורגן, גולדמן סאקס, וולס פארגו, סיטי ובנק אוף אמריקה סיפרו לעולם על 4Q ועושה רושם שכולם חולקים את אותם הטרנדים, עם צמיחה בהכנסות מהלוואות (פונקציה של צמיחת ספר ההלוואות + המרווח בין הריבית שהבנק משלם ללקוחותיו וזה שגובה כשמלווה), ביצועים טובים של מחלקות המסחר, וגמגום בתחום בנקאות ההשקעות כפועל יוצא של שווקים שעדיין לא התחממו מספיק כדי לייצר תנופת עסקאות והנפקות בשוק ההון.

לא ראינו הפרשות חריגות להפסדים ולא ראינו דגלים אדומים אחרים, ולכן לא הופתענו לראות שוק ירוק בתגובה.

תפסו את העין:

• ג'יימי דיימון טען בשיחה הרבעונית של JPM שהסביבה האינפלציונית כאן כדי להשאר לזמן ממושך יותר מהצפוי, ושמבחינה גיאופוליטית המצב בעולם הכי מורכב ומתוח מאז מלחמת העולם השניה. אגב, השמש זורחת במזרח ואם מערבבים כחול וצהוב מקבלים ירוק - או התקף קנאה אם אתם עופר ינאי

• חטיבת ה-Wealth Management של גולדמן נתנה בראש כשמחלקת ניהול ההשקעות במניות עשתה 729m$ מול צפי ל-308m$

• סיטי הודיעו על השקת רכישת מניות חוזרת בשווי 20 מיליארד דולר, או 14% משווי הבנק בשוק. ראוי להזכיר שתחת ממשל טראמפ עשויות להגיע הקלות רגולטוריות נוספות שיעזרו לבנקים להגדיל הקצאות לרכישות חוזרות' כך שיכול להיות שלא שמענו את המילה האחרונה

אם יהיה עניין, אכתוב פוסט שלם על בנקים - איך מנתחים אותם, מה נחשב לטוב/רע, ואיך נמנעים מלהכנס מחובקים עם טוסטר לאמבטיה מלאה במים אחרי שמנסים את זה פעם-פעמיים. אני מת על בנקים ומבטיח שאם אכתוב את זה, זה יהיה הטקסט הכי טוב על בנקים שאי פעם נכתב בעברית. מעניין אתכם?

I won in Taiwan

עושה רושם שבשנה האחרונה ציבור המשקיעים העלה את חשיבות סקטור השבבים לכלכלה העולמית לאותה הרמה בה נמצאים הבנקים מהפסקה הקודמת. כל נאד של מנכל אנבידיה מסריח את השוק ליומיים וכל דאטא-סנטר שנבנה מפיח רוחות של תקווה, אז לא מפתיע שהאמא והאבא של עולם השבבים - TSMC - השתרבבה בין המורגנים והגולדמנים של העולם בשבוע הראשון של עונת הדוחות כדי לדווח גם היא על מעלליה ברבעון הרביעי.